.אנשים לא יודעים, אבל למרות שאיוונדר הוליפילד הוא היום אדם אדיב, צנוע ונעים הליכות, הוא לא נולד בבוורלי הילס או במנהטן. בדיוק כמו מייק טייסון הוא נולד במה שנקרא “הגטו”.
אמו שלחה אותו בילדותו להתאמן באגרוף במועדון, בגיל 11 הפסיד קרב והחליט שהוא פורש, ואז אמרה לו: “אני לא מגדלת ותרנים, תחזור למועדון“. הוא הפסיד קרב שני ושוב רצה לוותר, אבל האמא לא ויתרה והתעקשה שהוא ימשיך.
לימים איוונדר הוליפילד אמר: “אם אמא שלי לא היתה מתעקשת וקשוחה איתי, בקלות יכולתי לסיים כמו מייק טייסון, זה שאני מנומס ומתנהג בכבוד, זה כי ככה אמא גידלה אותי“.
לימים איוונדר הוליפילד הפך לאחד אלופי האיגרוף הגדולים. פעמים רבות כתבתי על חינוך, על הורים שטוענים כי “אינם רוצים שילדיהם יחוו כישלון” ולכן לא נותנים להם להתמודד.
עבור הורים רבים הילד מחליט כמה ולאן הוא הולך וכשטיפה קשה לו או משעמם לו, הוא עוזב.
בעבר כששאלתי הורים “למה הילד לא מתמיד”? הם ענו “נמאס לו, משעמם לו, מה אתה רוצה שנכריח אותו” ?
למה לבית ספר מכריחים את הילדים ללכת? כי יש חוק. מזל שיש חוק כי יש הורים שאם לא היה חוק, גם זה היו מוותרים עליו. חינוך וסמכות הורית, זה אומר להתעמת עם הילד, להתעקש מולו על מה שהורים יודעים שחשוב וערכי.
להתעקש זה דורש אנרגיה אבל כמו שנאמר: “חינוך, שורשיו מרים אך פירותיו מתוקים“…
