להבי הטלה יפנים: שוריקן – כוכבים מעופפים

השוריקן ידוע בעיקר בצורה של כוכבי הטלה, בכללי מדובר בלהבים קצרים אשר מוטלים לעבר היריב.
בישראל מוכר בעיקר כ – “כוכבי נינג’ה”.

手裏剣 – המילה היפנית בתרגום ישיר יכולה להתפרש כ – “a hand hiding a blade” (יד שמחביאה להב”)

 

הצורה הידועה ביותר לשוריקן היא הכוכב למרות שבפועל היו בשימוש מגוון רחב של עיצובים.

בנוסף לנינג’ות, גם סמוראים נהגו להשתמש בשוריקן, אשר היה בשימוש כנשק נסתר בעל יכולת הפתעה.

לעתים השוריקן הוטל לעבר היריב על מנת לבלבל או לגרום פציעה שתאפשר התקפה יעילה עם החרב, וישנן שיטות בהן לומדים לבצע הטלת שוריקן מטווח קרוב בשילוב עם פעולת חרב מייד אחרי ההטלה.

 

ההטלה מתבצעת קדימה בשלוש צורות: מלמעלה, מלמטה, ומהכתף השמאלית, בשילוב עם צעד קדימה.

למידת השוריקן כנושא נקראת:

Shuriken Jutsu – 手裏剣術

קיימים שני סוגים עיקריים:
– בו שוריקן (Bo Shuriken – 棒手裏剣)
– שקן (Shaken – 車剣) / הירה שוריקן (Hira Shuriken – 平手裏剣)

בו שוריקן הוא להב צר עם קצה דק וצורות משתנות.
הירה שוריקן מגיע בצורה שטוחה עם מספר קצוות משתנה (בדרך כלל כוכב בעל מספר צלעות משתנה)

סוגים נוספים אשר נכללים תחת הקטגוריה של “בו שוריקן”, היו:
Kogai 笄, Kozuka 小柄, Hashi 箸, Hibashi 火箸 and Hari 針

אלו למעשה אובייקטים צרים בעלי קצה מחודד אשר היו בשימוש שונה על הבגד/שיער.

Kogai
כנראה שימש גם לניקוי ציפורניים

Kozuka

ישב כסכין קצרה על גבי הסאיה (הנדן) אשר החזיקה את חרב הסמוראי והיה חלק מה – Koshirae

Hashi היו מקלות אכילה שהוכנו מבמבוק או מתכת. מסופר כי מייסד שיטת דאיטו ריו (Sokaku Takeda 惣角武田), אותה למד מייסד האייקידו, נשא עימו תמיד סט מקלות צ’ופסטיקס שהיו חדים בצד אחד ויכלו לשמשו כנשק הטלה.

 

בתמונה זו ניתן לראות סוגי שוריקן שונים,
אשר נלמדו בבתי ספר (Ryu) שונים ביפן