האמת היא שחשוב שנאמר את האמת… בענפי הקרב (אומנויות לחימה) – אנו עוסקים באלימות, כן, זו האמת.
אם מישהו מספר שאפשר ללמד אדם וויסות עצמי ולהימנע מאלימות בלי לתרגל קצת אלימות, זה פשוט בלוף.
האם שמעתם על המושג "רזרבה מנטלית"?
"רזרבה מנטלית" הם השוליים הרחבים שיש לאדם חזק להמנע מאלימות, בהסתמך על הכרותו עם עצמו ומסוגלות.
אנשים חזקים לא מרגישים שהם חייבים לתקוף ולהשתמש באלימות בצורה שבה מרגישים אנשים חלשים.
אדם חלש מרגיש מהר מאוד שעליו או לתקוף ולהימלט או להיכנע כדי להציל את עצמו, כי אין לו באמת תחושת מסוגלות אמיתית, אין לו יכולת מעשית להסתמך עליה והמשמעות היא שאין שולי ביטחון או שהוא יפעל באלימות מוגזמת או יכנע ויברח הרבה לפני אדם חזק.
הפרשנות של אדם חלש למציאות שונה בהרבה מהפרשנות של אדם חזק.
הדרך ללמד אדם רגיל היא להתנהל עם מצבים בלתי רגילים – לספק לו אתגרים בסביבה יחסית בטוחה, כאלו שיאפשרו לו לחוות לחץ, כאב, פחד ותסכול וללמד אותו להתמודד עם התחשוות האלו.
את זה עושים בענפי הזירה – לומדים לווסת רגשות, לא לתת לכל החרא הרגשי לצוף כשקשה, להישאר בנוח במצב מאוד לא נוח, זה מה שבונה את האישיות ומחזק את האדם.
מה שמגלים הוא שהעיסוק באלימות הוא שמרסן את האלימות.
כן, ענפי הקרב עוסקים בעקרון באלימות, אבל לא ב"אלימות למטרת לאלימות".
אלימות אשר מוגבלת לזמן, לחוקים, למקום, בהשגה ובמינון הנכון, זו הדרך ללמד אדם להתחזק ולהבין מה הוא באמת מסוגל ולווסת את הרגשותיו.
אין תחליף לזה ואין דרך טובה יותר להעניק לבני אדם בטחון עצמי אמיתי.
כך בונים רזרבה מנטלית.
