כפי הנראה מקור אומנות הלחימה הברזילאית קפוארה הוא בהחלט בעבדים אשר הובאו לפני מאות שנים אל ברזיל.
ההיסטוריה של העבדות היא אפלה ולא נעימה לקריאה – בכל מקום בו הייתה עבדות ברחבי העולם.
בברזיל בחודש מאי 1888 הנסיכה איזבל הכריזה על ביטול העבדות בברזיל בזמן שאביה המלך היה בביקור בארצות הברית. שנה לאחר מכן, עם ההכרזה על רפובליקה פדרלית, איבדה הדת הקתולית את המונופול בברזיל – אירוע משמעותי שמשמעותו הייתה שהתרבויות האפריקאיות יכלו לצאת מהמחתרת בה התקיימו עד אז.
עם שחרורם נפוצו העבדים האפריקאים ברחבי ברזיל אך בשל מחסור קשה בתעסוקה נוצרו לעתים כנופיות פשע שהיו המורכבות מעבדים משוחררים.
העבדים המשוחררים המשיכו בתרגול הקפואירה, וכך לאט לאט נוצרה תדמית חתרנית ופושעת אשר הובילה להוצאת הקפואירה מחוץ לחוק בשנת 1892.
למרות זאת בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה היו אנשים בעלי השפעה רבה ברמות גבוהות של החברה שהיו מתרגלי קפוארה.
עובדה זו הרגיש לשלטון כסוג של איום על הממשלה, והנשיא החליט ליצור כוח משטרה מיוחד כדי לנסות לשלוט על המצב. אך כאשר שמאמץ זה הוכח כלא יעיל, הוחל ענישה נוקשה.
כדי לאכוף את החוק הנשיא הביא אדם בשם סמפאיו פראז, שהיה ידוע כמפקד המשטרה האכזרי ביותר בתולדות ברזיל שניסה לחסל את הקפוארה.
אבל מה שממש מעניין בסמפאיו זה שהוא היה קפואיריסט מעולה.
כוח המשטרה המיוחדת של סמפאיו גם למד קפוארה, כך שהם היו מסוגלים לאתגר את "האויבים" בלחימה. אך הוא נכשל…
עד 1920 אסר החוק בברזיל על עיסוק בקפואירה, ואחרי כן בהדרכה יצאה קפוארה מהמחתרת ע"י המאמצים של שני מורים אגדיים לקפוארה:
מסטרה בימבה (מנואל דוס רייס משאדו) ו- מסטרה פסטיניה (ויסנטה פריירה פסטיניה).
מידע נוסף:
