מה זה קובודו? איפה ומתי זה התחיל? איפה אפשר ללמוד?
קובודו היא אומנות לחימה בכלי נשק מסורתיים אשר מקורה באיי ריוקו (אוקינאווה) אשר כיום הינן חלק מיפן: רבים מכלי הנשק בקובודו מקורם בכלי בית וכלים חקלאיים אשר עברו הסבה לכלי נשק.
העיסוק בריוקיו-קובודו היה במקור נפוץ בעיקר בקרב המעמדות העליונים.
מקורם של חלק מהכלים בסין כגון האגרופן או המוט הארוך. חלק אחר מקורו באוקינאווה שם פיתחו האוקינאווים שיטה ייחודית לשימוש בכלים כמו סאי (Sai) או טינבה (Tinbe) וגם טונפה (Tuifa ,Tunfa).
כלי הנשק באומנות הלחימה קובודו עשויים מחומרי גלם פשוטים וזמינים כגון עץ ומתכת: “אקו” (משוט סירה), “בו” (מוט עץ), “טקו” (אגרופן – עשוי מפרסות סוס), “נונצ’אקו“, “סאי“, ועוד כלים שונים.
כפי הנראה לפי תיעודים היסטוריים שונים, כבר במאה ה-12 עסקו תושבי איי ריוקיו בשימוש בכלי נשק אלו. סביר להניח שלרוב עבור התמודדות עם שודדים ולא למטרות צבאיות.
יש לציין כי קובודו אינו חלק מאומנות הקראטה אלא אומנות לחימה נפרדת אותה מלמדים לעתים מורים לקראטה.
בדרך כלל לימוד קובודו מתחלק לשלושה שלבים:
- השלב הראשון הוא תירגול “קאטה” – רצף של תנועות הגנה והתקפה כנגד יריב דימיוני
- השלב השני כולל תירגול “אפליקציות לחימתיות” – תירגול טכניקות הגנה והתקפה עם כלי הנשק השונים
- השלב השלישי כולל “ראנדורי” – תרגול טכניקות בכלי הנשק של קובודו בקרב מול מספר יריבים ללא ידיעה כיצד תותקף
קיימים מעל 12 בתי ספר מסורתיים (אשר נקראים ביפנית: Ryu) אשר מלמדים את אומנות כלי הנשק קובודו באוקינאווה ורחבי יפן.
בקישור זה באתר וויקיפדיה אפשר לראות השוואה בין כלי הנשק אשר נלמדים או לא נכללים בבתי הספר השונים
לחצו כאן למידע מורחב ומפורט על כל אחד מכלי הנשק הכלולים באומנות הלחימה “קובודו”
רוצים ללמוד קובודו בישראל?
באינדקס המאמנים של ישראל דוג’ו תוכלו למצוא בקלות שיעורי קובודו למבוגרים וגם חוגי קובודו יפני לילדים ונוער
