סיפור אמיתי שהועבר אל ידי מורה לאומנויות לחימה – משה מזרחי מכפר סבא:
ביום שישי בשעות הצהרים המוקדמות התייצב אצלי במכון, אבא של “אורי”,
עם כעס, התסכול, פחד ואכזבה…
הילד שלו מוחרם בבית הספר! אורי הבן שלי סובל בבית ספר!!
הוא מסיים את כיתה ו’ עוד מעט אין לו חברים
הוא לבד בהפסקות ומרגיש בודד, ובכל בוקר זו מלחמה מחדש .
אני מיד הרגשתי שחייב לסייע לו!!
האבא שאל אותי: “אתה חושב שאומנויות לחימה יכולות לעזור במשהו?
הוא עולה שנה הבאה לחטיבה ואני בלחץ אטומי”
עניתי לו:
“ילדים שעוברים חרם סחוטים רגשית, מה שמוביל הרבה פעמים לתחושה של חוסר אונים ולסחרור בלתי פוסק כלפי מטה המלווה בייאוש ותסכול…
הדבר הראשון שצריך לנסות לעשות הוא להפסיק את הסחרור הזה. אומנויות לחימה בהחלט יכולות לסייע ולשפר את המצב של אורי שלך.”
האבא שאל:
תסביר לי בבקשה איך בדיוק האימון באומנויות לחימה יכול לסייע לאור?
והתשובה שלי, עבורו ועבור כל הורה היא:
ילד שלומד להגן על עצמו מרגיש בטוח יותר – בראש ובראשונה. ילד שמרגיש בטוח ביכולות הפיזיות שלו, עובר דרך של העצמה, החוסן המנטלי שלו והערכה העצמית שלו גדלים ומתעצמים. הפחתת תחושת הפגיעות מסייעת להם מאוד להתניע את התהליך.
אבל זה לא רק זה…
החלק היותר חשוב הוא לשנות אווירה, להכניס אותו לתוך קהילה שתשפר משמעותית את תחושת השייכות שלו, שהוא יכיר חברים חדשים.
שיש להם אותם תחומי עניין, לתת לו את היכולת ליצור חוויות חדשות, לספק לו דמויות לחיקוי והשראה, עוזרי מדריך, מדריכים וכלים נוספים.
ויש עוד דברים נפלאים אחרים שיכולים לסייע לאורי שלך.
“מה עוד?” התעניין האבא
לדוגמא עצם הפעילות הגופנית, תסייע לו להוציא אותו מהבדידות שלו מול המחשב כל היום, הם לומדים ומקבלים הרבה כלים ומיומנוית חברתיות חדשות, לומדים להציב מטרות ולהשיג אותן. לפתח את המשמעת העצמית וההתמדה שלהם.
כל אלה לאורך הדרך מסייעים להם לשנות את הסחרור כלפי מטה, והדרך הזו נותנת להם את הכוח להמשיך ולטפס למעלה בחזרה.
אבל חשוב לי להדגיש, זה תהליך לעיתים ארוך ונדרשת מחויבות של כולנו לתהליך הזה.
נשמע מעולה!! אמר האבא בהתלהבות
אז… מתי מתחילים??
