קפואירה - Capoeira

כל המידע: מאיפה הגיעה קפוארה? מה לומדים ואיפה אפשר ללמוד?

קפואירה היא אומנות לחימה ברזילאית, שמתמקדת בבעיטות, לעתים בשילוב סלטות/קפיצות ותנועות אקרובטיות לחיזוק המומנטום.

קפוארה היא אומנות מאוד זורמת וגמישה, והמתאמנים בה נראים לעתים כאילו הם רוקדים, כיוון שמקורה בעבדים שהגיעו לברזיל מאפריקה, ועל מנת לתרגל את אומנות הלחימה שלהם בסתר כאשר היו נשאלים היו משיבים שהם רוקדים.

סגנונות הקפואירה מחולקים בגדול ל:
Capoeira Regional - קפואירה רג'יונל
Capoeira Angola - קפוארה אנגולה

היבט חזק וחשוב בקפואירה הוא ה-"הודה"... זוהי התאספות חגיגית שנערכת מדי כמה שבועות ובה משתתפים קפואריסטים מכל הגילאים ואורחים ממועדוני קפוארה אחרים. מוסיקה, תנועה ושמחה!

בקפואירה אין תחרויות, אבל יש בה כיף גדול, כיוון שכמעט כל המורים לקפוארה מלמדים את התלמידים והתלמידות שלהם גם אקרובטיקה, כיוון שאומנות הקפואירה מכילה אלמנטים רבים ומספקת סיבות טובות למתאמנים בה להיות בכושר גבוה, אתלטיות וגמישות טובה.

ישראל היא מעצמת קפואירה, במהלך שני העשורים האחרונים הפכה קפוארה לאחת מאומנויות הלחימה הנפוצות והמצליחות ביותר בארץ בכל הגילאים ובמיוחד אצל ילדים ובני נוער.

אימון קפואירה לבוגרים - תירגול עמידות ידיים נשים וגברים

קפואירה מתמקדת בעיקר בבעיטות, תנועות התחמקות והתקפות עם מומנטום גדול.

הלוחמים בקפוארה נמצאים בתנועה מתמדת כל הזמן על מנת למנוע התקפות או כדי לפתוח בהתקפה.

ציטוט של מורה קפואירה בשם Mestre Gato:

We need to be in the actual life, the real life, because capoeira is fundamentally about the roda of life

חנן אלמקיאס עפולה קפוארה


ההיסטוריה של הקפואירה

נהוג לומר כי קפואירה היא אמנות לחימה שפותחה בברזיל על ידי אפריקאים משועבדים.

ההיסטוריה האמיתית של האומנות אינה ברורה, אבל לפי חוקרי היסטוריה נראה שבמאה ה-16 אפריקאים רבים נלקחו מאזורים שונים במערב אפריקה והובאו לברזיל כדי לשמש עבדים על ידי הפורטוגזים. הם נלקחו בכח מאדמותיהם, ורצו להימלט, ועם הצורך בחופש, החלו לפתח טכניקות להגנה על עצמם.
כמובן, היה אסור על העבדים להתאמן באומנויות לחימה, ולכן ההתפתחות והאימון באמנות היו חייבים להיות מוסווים. אז הם פיתחו דרך לתרגל טכניקות שונות עם מוסיקה ושירה וריקוד.
העבדים הועמדו לעבודה בשדה לקציר קני סוכר. כדי להגדיל את סיכוייהם לחירות ולעצמאות הם יצרו את הצורה המוקדמת ביותר של קפוארה אותה יכלו לתרגל אפילו בכלובים בהם חלקם הוחזקו, והסתירו אותה כדי שלא תראה באותה התקופה, ובכך הם הפכו את טכניקות הלחימה לריקוד וכאשר לא בדקו אותם הם היו מתרגלים את היבטי ההגנה העצמית.

כאשר העבדים נמלטו, הם ברחו לכפרים קטנים שהקימו בשם קווילומבוס.

Quilombos dos Palmares היה המפורסם ביותר מבין אותם Quilombos.
אימון קפואירה בחוץ חוגים למבוגרים

ציטוט של מורה קפואירה בכיר מברזיל:

Life is a struggle? Life is a battle? The player sees that capoeira is teaching him to dance within and during this fight

חוג קפואירה בת ים
ב- 13 במאי 1888 בוטלה העבדות בברזיל. כיוון שממשלת ברזיל חששה שהעבדים לשעבר ישתמשו בקפוארה כדי להתקומם נגד הממשלה הוטל איסור על קפוארה והוחלט שכל מי שידוע שעוסק בקפוארה ישלח לכלא.
כדי לשמור על מסורת הקפוארה הם נאלצו לתרגל אותה בחשאי ושוב לגרום לה להיראות כריקוד בלבד.

אבל בסתר הם עשו כמיטב יכולתם לשמור על המסורת בחיים ועל ידי הצגתה כאמנות עממית היא נעשתה מקובלת יותר על ידי החברה. אנשי קפואירה היו ידועים רק בכינויים שלהם, ולכן עד היום יש כינוי לכל מי שמתרגל קפואירה - השימוש בכינויים הקשה על המשטרה לזהותם ולעצור אותם מכיוון שזהותם האמיתית לא הייתה ידועה.
ישנם שני מאסטרים חשובים בקפוארה שנהוג לתת להם כבוד: מסטרה פסטינה ומסטרה בימבה. מסטרה פסטינה, ששמו האמיתי הוא וינסנטה פריירה, ידוע כאביו של קפוארה אנגולה ובשמירה על סגנון זה.
הקפוארה מסטרה (מורה בכיר) החשוב ביותר הוא מסטרה בימבה. שמו האמיתי הוא מנואל דוס רייז מצ’אדו.
הוא זה שפיתח את קפוארה כפי שהיא מתורגלת ברוב המקומות בעולם כיום. הוא אבי הסגנון של קפוארה שנקרא “ריג’יונל”.

כאשר האיסור נגד קפוארה הוסר לבסוף מסטרה בימבה פתח אקדמיה בשנת 1932, אך רק בשנת 1936 הוכר רשמית על ידי ממשלת ברזיל כשהוא הוזמן על ידי הממשלה להדגים קפוארה עבור הנשיא.

קפוארה רחובות
קפוארה כלי נגינה מוסיקה


המוסיקה בקפואירה

קפוארה היא אומנות הלחימה היחידה בה מוסיקה משחקת תפקיד כה חשוב, ולמעשה ללא מוסיקה, אין קפוארה.

זהו חלק בסיסי של ה-“משחק” בקפואירה. זה מכתיב את הקצב, אנשים יוצרים מעגל סביב שני הלוחמים, מוחאים כפיים ושרים. הדו קרב/תרגול הזה נקרא “רודה”. והחברים שמנגנים ושרים נקראים “בטריה” (משמעות המילה Bateria בפורטוגזית היא תיפוף).
קפוארה אימון


כלי הנגינה בקפואירה

Berimbau – מקור הבירימבאו באפריקה הרבה לפני שהפך ידוע בברזיל. עשוי מחומרים פשוטים (עץ מקל וכו’).

Pandeiro – תוף עץ עם עור. משמש גם למוסיקת סמבה (בעברית “תוף מרים”).

אטאבאק – תוף גדול, קצת דומה לדרבוקה. מגיע בגדלים שונים המייצרים קולות שונים.

Agogo – שני פעמונים המחוברים ברצועת מתכת בצורת U.

Reco reco – חתיכת במבוק עם חריצים קטנים לאורכה.

האנשים באומנות הלחימה - קפואירה

קפואריסטים מפורסמים

  • עידו פורטל – התחיל את דרכו באומנויות הלחימה כתלמיד קפוארה כשהקפואירה עוד הייתה בתחילת הדרך בארץ, ולאחר מכן אימן קבוצה. היום מוביל את התנועה שלו לתרבות הגוף ותנועה בישראל וברחבי העולם
  • וינסנט קאסל – שחקן צרפתי מפורסם, מתאמן בקפואירה מזה שנים

קפוארה בקולנוע ו-TV

  • רק החזק שורד (Only The Strong – 1993) – סרט הוליוודי בכיכובו של מארק דקסקוס שהיה אמן לחימה לפני צילומי הסרט, אך התאמן באופן אינטנסיבי בקפואירה לצורך הצילומים  **צפו בסרטון** – הסרט הבינלאומי היחידי ששם את הקפואירה במרכז
  • אונג באק – סרט אומנות לחימה של טוני ג’ה, באחת הסצינות המרכזיות נלחם גיבור הסרט בלוחם קפואירה **צפו בסרטון** 
  • אושן 12 – הסרט ההוליוודי של ג’ורג’ קלוני ובראד פיט, מכיל סצינה בכיכובו של השחקן הצרפתי וינסנט קאסל  **צפו בסרטון** 
dojo star of life

כל המורים לאומנות לחימה בישראל

מאמנים - חיפשתם תוצאות?

שילחו אלינו הודעה

פורטל ישראל דוג’ו פועל לקידום ענף אומנויות הלחימה בארץ. אנו מאמינים שכל השיטות טובות ליצירת אנשים בריאים וחזקים – ומטרתנו שאומנויות הלחימה יהיו חלק מהחיים של יותר בתים בישראל.

כל הזכויות שמורות © 2018-2022

כל הזכויות שמורות © 2018-2022
תנאי שימוש  |  צור קשר