אני מלמד טאי צ׳י, קרב מגע והגנה עצמית, מתוך ניסיון של שנים באומנויות לחימה שונות. לכל אחת מהן יש מטרות, שיטות אימון ודגשים משלה, אבל יש גם עקרונות שמחברים ביניהן: יציבה, תנועה יעילה, תזמון, מודעות לסביבה, שליטה בגוף ויכולת לפעול נכון תחת לחץ.
בטאי צ׳י, אני מלמד בעיקר את שיטתו של ואנג שו־צ׳ין (Wang Shu Chin / Wang Su Chin), המשלבת תנועה, מבנה גוף, יציבות, נשימה, כוונה ויישום לחימתי. בהתאם לצורכי התלמיד, לרקע ולמטרות שלו, אני משלב גם עקרונות ותרגולים מסגנון יאנג (Yang Style Tai Chi).
הדגש הוא על הבנת העקרונות שמאחורי התנועה ועל היכולת ליישם אותם בגוף. התרגול מפתח שיווי משקל, קואורדינציה, מודעות גופנית, תנועה יעילה ויכולת לשמור על רוגע ויציבות גם במצבים משתנים.
בקרב מגע ובהגנה עצמית, הדגש הוא על פיתוח יכולת מעשית להתמודד עם מצבים מאיימים ועם עימותים פיזיים. אנחנו עובדים על זיהוי סכנות, שמירת מרחק, תגובה למצבים לא צפויים, שימוש יעיל בגוף, מכות, שחרורים, הגנות והתמודדות עם התנגדות של אדם אחר.
חלק חשוב מהאימון הוא ללמוד לפעול גם כשהדברים אינם מתרחשים בדיוק כפי שתכננו. לכן אנחנו מתרגלים בהדרגה גם מול התנגדות, בתנועה ותחת לחץ, תוך פיתוח ביטחון ביכולת להגיב ולהגן על עצמנו ועל אחרים. במקביל, לומדים מתי נכון להימנע מעימות, כיצד לצמצם הסלמה ואיך להשתמש בכוח באופן אחראי.
הגישה שלי להוראה מבוססת על ההבנה שאנשים מגיעים לאימון עם חיים מלאים: עבודה, משפחה, אחריות, פציעות ישנות והרגלי תנועה שנבנו במשך שנים. האימון צריך להתאים לאדם האמיתי, ליכולות שלו ולמטרות שבגללן הגיע, בלי לוותר על האתגר ועל ההתקדמות.
אני עובד בצורה הדרגתית. מתחילים בהבנת העקרונות ובבניית יסודות טובים, ובהמשך מוסיפים מהירות, כוח, התנגדות ומורכבות בהתאם לאופי האימון ולרמת המתאמן. המטרה היא לפתח יכולות שאפשר לסמוך עליהן, ולא רק לבצע טכניקות בתנאים נוחים.
חשוב לי גם שאנשים ייהנו מהאימון. האווירה בקבוצות שלנו חברית ונעימה, נשים וגברים מתאמנים יחד, וכל אחד יכול להתקדם בקצב שלו. אנחנו מתאמנים ברצינות, ולעיתים גם בעצימות גבוהה, אבל שומרים על כבוד הדדי, בטיחות ואפשרות ללמוד ולטעות בלי אגו מיותר.
זו הגישה שמנחה אותי בשיעורי הטאי צ׳י, הקרב מגע וההגנה העצמית בבית הספר ״הדרך הפנימית״ (Internal Way), בשכונת רמת ישראל בתל אביב, סמוך לגבעתיים.
